נדובה נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995 על החלטת הועדה הרפואית לעררים (להלן: "הועדה") מיום 11/4/10, אשר קבעה כי למנוח, איליה נדובה ז"ל, 20% נכות לפי סעיף 9(4)(א)(2) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז- 1956.

הועדה התכנסה ודנה בעניינו של המנוח מכוח פסק דינה של כב' השופטת ורבנר בתיק ב"ל 15817-03-09 מיום 23/12/09, ולאחר שעניינו כבר נדון בפניה בשתי פעמים קודמות, לרבות בעקבות פסק דין בתיק ב"ל 2292/06 (כב' השופטת סמיר עאמר).

2.אין חולק כי בעקבות פסק הדין פנה ב"כ המערערת לועדה במכתב מיום 24/12/09 וביקש לזמן את מרשתו – המערערת ואותו לדיון שיתקיים בפניה.

עוד אין חולק, כי המכתב הגיע לידי המשיב ואולם, בשל תיוק שלא במקומו, לא זכה להתייחסות טרם ישיבת הועדה.

אף העובדה כי המערערת או בא כוחה לא זומנו להופיע בפני הועדה אינה שנויה במחלוקת, אם כי, לטענת המשיב, וכעולה ממכתבו לב"כ המערערת מיום 29/4/10, "אם היה ברצונך שהועדה הרפואית תזמן לדיון החוזר את האלמנה ו/או אותך, היה צורך להזכיר זאת בפסק הדין ולא כך נעשה".

3.לטענת המערערת, אי זימון המערערת ובא כוחה לישיבת הועדה ומתן החלטתה שלא בנוכחות המערערת או נציגה מהווה פגיעה בזכות הטיעון של המערערת, ופגם בגינו יש להחזיר את העניין לוועדה, בהרכב חדש.

ב"כ המערערת מעלה אף טענות לגופה של החלטה, אולם, לנוכח מסקנת הדברים, כפי שתפורט להלן, אינני נדרשת להם לעת הזו.

4.לטענת המשיב, לא נפגעה זכות הטיעון של המערערת.

הועדה פעלה על פי פסק הדין, לא נדרשה לזמן לדיון את המערערת או בא כוחה וממילא, מדובר היה בטיעונים רפואיים, עיון מחדש בחומר רפואי ללא בדיקה פיזית, טיעונים שהועלו במסגרת פסק הדין ועל כן לא נגרם כל עיוות דין.

5.אין בידי לקבל טענת המשיב.

הוועדה הרפואית לעררים הינה ועדה מעין שיפוטית, ולפיכך מוטלת עליה החובה לנהוג לפי כללי הצדק הטבעי, כשבליבם של אלו עומדת זכות הטיעון.

אף אם לא צויין מפורשות בפסק הדין כי עומדת למערערת הזכות להופיע ולהעלות טענותיה בפני הוועדה, הרי שמדובר בזכות יסוד של המערערת, קל וחומר משביקשה היא עוד טרם התכנסות הוועדה להיות מזומנת לדיון.

אי זימונה של המערערת בנסיבות אלה מהווה פגם המצדיק התערבותנו.

6.אשר על כן, יוחזר עניינו של המנוח בפני ועדה בהרכב חדש על מנת שתקבע את שיעור נכותו כתוצאה מתאונת העבודה מיום 18/5/99.

למערערת ולבא כוחה זכות להופיע בפני הועדה להשמעת טיעוניהם.

7.המשיב ישלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 1500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

8.באפשרות הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: